כמעט כולם יודעים זאת – מצוות ציצית, אותה אנו מכירים גם בתור טלית עם פתיל תכלת היא חלק בלתי נפרד מאותה מסורת ארוכת שנים של העם היהודי.
אז מדוע אנשים מסוימים לובשים ציציות עם חוטים כחולים במקום לבנים אם התכלת כביכול אבדה? איך זה קרה מלכתחילה? וכיצד המצווה חודשה בימינו? במאמר הבא נסביר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת
למה דווקא פתיל תכלת?
אז למה דווקא טלית עם פתיל תכלת? ובכן, חז"ל הסבירו שמקור בחירת הצבע מגיע מהצבע הטהור של התכלת. אותה התכלת דומה לים, שדומה לרקיע, ואילו הרקיע דומה לכיסא הכבוד.
עם זאת, חשוב לציין כי הפקת הצבע הייתה צריכה להתבצע בימים אלו בצורה מאוד ספציפית ומחיות מאוד מסוימות.
בדומה לצבע הארגמן, בימי קדם תהליך הפקת צבע התכלת היה יקר מאוד ולמעשה שני הצבעים נמנו בין הצבעים היוקרתיים ביותר בעולם העתיק.
איך התכלת נעלמה?
הדעות על התקופה המדויקת בה הופסקה לחלוטין מצוות התכלת חלוקות, אך מוסכם באופן כללי כי מדובר בתהליך הדרגתי לו מספר סיבות.
בימי השלטון הרומאי בארץ ישראל ובכלל, בחבל הלבנט התקיים מעין 'מונופול' שלטוני שהגביל את היכולת של המקומיים (וביניהם גם היהודים כמובן) להפיק את צבע התכלת.
מאות שנים לאחר מכן, עם הכיבוש הערבי חלק ניכר מבתי הדפוס בהם ייצרו את התכלת נהרסו. כבר במדרש ניתן לראות איזוכר על כך שצבע התכלת נעלם מן העולם – וזו הסיבה לכך שלמעשה משתמשים אך ורק בחוטים לבנים.
טלית עם פתיל תכלת – נקודת התפנית בעת המודרנית
במהלך שנת 1888, רבי גרשון העניך ליינר, הידוע גם בתור האדמו"ר מראזדין ערך מחקר מקיף, שבסיומו הכריז כי מצא את מקור התכלת המקראית.
הכרזה זו הביאה מחלוקות רבות בקרב הקהילה היהודית – הרי אם מדובר בתכלת המקורית מן הפסוק שמסביר על הלכות ציצית, בהחלט יש להוסיף את החוט הצבוע אל הטליתות.
זיהוי נוסף היה של החילזון המתואר בפרשנות ממנו הפיקו את התכלת הוא עם ארגמון קהה קוצים, וכיום הזיהוי הזה מקובל על ידי רוב המדענים, שאף מזהים את התכלת עם צבע ה'פורפורה' שתפס מקום נכבד בין הצבעים היוקרתיים של העולם העתיק.
זיהוי החילזון בימינו
בימינו, חילזון בשם ארגמון קהה קוצים מזוהה בתור אותו החילזון בו היו משתמשים בעת העתיקה עבור קיום הלכות ציצית ובכלל, עבור הפקת צבע התכלת היוקרתי.
מספר חוקרים אמנם הסכימו במידה רבה על זיהוי החילזון, אך התגלית של פרופסור אוטו אלסנר ממכללת שנקר ברמת גן היא זו ששינתה את התמונה.
פרופסור אלסנר הציע מספר דרכגים לקבל גוון כחול טהור, בעיקר מןו הנוזל שנמצא בבלוטה התת-זימית של חלזונות אלו.
אותה תגלית זכתה לתשומת ליבו של הרב אליהו טבגר – ולימים הדבר השפיע על הקמת עמותת פתיל תכלת.
פעילותה של העמותה בימינו
בשנת 1988, הרב טבגר חקר את נושא התכלת ואף החל לצבוע בעצמו טלית עם פתיל תכלת.
מאוחר יותר, בשנת 1992, הצטרפו אליו ד"ר ברוך סטרמן, ד"ר ארי גרינשפן ויואל גוברמן וכך למעשה הוקמה עמותת "פתיל תכלת", שהמטרה שלה היא לייצר פתילי תכלת לציציות ולקדם הסברה בנושא.