עיקול רכב: חוב של 4,215 ש"ח שתפח ל־156 אלף והמלחמה המשפטית שנגמרה בניצחון
מהחוב הקטן אל הסיוט הגדול
עיקול רכב הוא לא רק בעיה כלכלית, אלא גם משבר אישי ורגשי. עבור רבים, הרכב אינו עוד נכס – אלא אמצעי להתפרנס, להגיע לעבודה, להסיע ילדים לבית ספר או לטפל בהורים. כך קרה ללקוחה שהגיעה למשרד עורכי הדין ערן לוי אגמי: חוב קטן של 4,215 ש"ח, שנראה שניתן להסדירו בקלות, הפך לסיוט של ממש. בתוך חודשים ספורים, בשל ריביות, הצמדות, הוצאות כינוס והליכי גבייה אגרסיביים, החוב התנפח עד ל־156 אלף ש"ח. הרכב נתפס בידי כונס נכסים, התחושה הייתה שאין דרך חזרה – ואז התחילה המלחמה המשפטית.
איך חוב קטן הופך למפלצת
מערכת ההוצאה לפועל נועדה לתת מענה לנושים, אך בפועל היא לעיתים מייצרת חובות "מנופחים". חוב זעום יכול תוך זמן קצר להכפיל את עצמו, בעיקר כשנכנסים לתמונה ריביות פיגורים, שכר טרחת עורכי דין והוצאות כינוס. המקרה של הלקוחה שלנו ממחיש היטב את הבעיה: חוב של כ־4,215 ש"ח בלבד הפך תוך זמן קצר לתיק ענק של 156 אלף ש"ח.
המסר מהצד השני היה חד: הרכב שווה כ־40 אלף ש"ח, הוא יימכר מהר, ואת תישארי עם חוב אסטרונומי של יותר מ־110 אלף ש"ח. זו לא רק תחושת ייאוש זהו איום ממשי על יציבות כלכלית וחיים שלמים.
המאבק מול כונס הנכסים לא מוותרים על אף לקוח
כונס הנכסים פעל בנחישות: תפיסת רכב, דרישה לסכומים לא פרופורציונליים, והצגת הלקוחה כמי שמתחמקת מתשלום. במצבים כאלו, רבים מוותרים מראש, מתוך מחשבה שאין מה לעשות מול מערכת גדולה ומאורגנת.
אבל במשרד ערן לוי אגמי הגישה ברורה: לא מוותרים על אף לקוח. המאבק לא היה רק על כסף אלא על עקרונות של צדק, הגינות ומידתיות.
בכל דיון ובכל בקשה, המשרד נלחם לחשוף את חוסר הסבירות:
-
להראות שהחוב המקורי היה זניח.
-
להדגיש שלא נמסרה התראה בכתב כנדרש בחוק.
-
להציג שהלקוחה פנתה מיוזמתה להציע פתרון והפניות הוסתרו מהערכאה.
-
ובעיקר, להמחיש את האבסורד: לקחת רכב ששווה עשירית מהחוב המנופח ולהשאיר חייבת עם חוב אסטרונומי.
הכלים המשפטיים מהחוק עד הבקשות הפרוצדורליות
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967
החוק נועד לאזן בין אינטרס הנושה לבין זכויות החייב. הוא מאפשר לנקוט צעדי גבייה, אך דורש מידתיות והגינות. כך למשל, קיימת הבחנה ברורה בין עיקול ברישום (החייב ממשיך להשתמש ברכב, אך לא יכול למכור אותו) לבין תפיסה פיזית, שהיא פעולה דרמטית הרבה יותר.
חוק אשראי הוגן, תשנ"ג–1993
סעיף 7 לחוק מתיר לנושה להעמיד הלוואה לפירעון מיידי רק בהתקיים תנאים חריגים: חשש ממשי לאי־פירעון, שינוי ניכר בסיכון או הפרה יסודית. בנוסף, סעיף 7(ג)(1) מחייב למסור ללווה הודעה מוקדמת בכתב ולתת 21 ימי עסקים להסדרת החוב. סעיף 17 מדגיש: הוראות החוק קוגנטיות – כלומר, גוברות על כל תנאי חוזי סותר.
בקשות לעיכוב הליכים וביטול עיקול
בפועל, הכלי המרכזי הוא בקשה לעיכוב הליכי מימוש (טופס 214), שבכוחה לעצור מכירה פומבית או תפיסת רכב עד לבירור הטענות. כאן הוגשו בקשות מסודרות, עם פירוט הפגמים שנפלו בהליכי הנושה.
הפסיקה שעמדה לצידנו – כך בתי המשפט רואים את הדברים
פסיקות רבות חיזקו את העמדות שלנו:
-
ע"א 8273/16 פונדסיו גאלה נ' וי.אס. מרקטינג – נקבע כי שימוש דווקני בזכות חוזית עלול להיחשב חוסר תום לב.
-
ת"א 34563-07-22 אסעיפאן נ' אי.אר.אן. ישראל – העמדת הלוואה לפירעון מיידי ללא הודעה מוקדמת בכתב אינה חוקית.
-
ע"א 9044/04 מיסטר מאני נ' צוניאשוילי – חוק אשראי הוגן גובר על כל חוזה סותר.
-
ע"א 898/03 בנק לאומי נ' חזן – חוזה לא ברור מתפרש לרעת זה שניסח אותו, לרוב הבנק או המלווה.
הפסיקות הנ"ל הראו לבית המשפט: אין כאן חייבת סרבנית, אלא מערכת שניצלה פרצות ופעלה בחוסר מידתיות.
מהפך באולם: מהחלטת רשמת לערעור מוצלח בבית המשפט
- בשלב הראשון פנינו לרשמת ההוצאה לפועל, והיא הורתה על עיכוב הליכים. לכאורה, הצלחנו לעצור את מכירת הרכב. אלא שזמן קצר לאחר מכן הרשמת חזרה בה וביטלה את העיכוב – צעד שיצר סיכון מיידי לאובדן הרכב.
- בשלב הזה לא הרמנו ידיים. הוגש ערעור מסודר לבית המשפט. במקרים כאלו נדרש גם להגיש בקשה לעיכוב ביצוע במקביל לערעור, אך הפעם עצם הקריאה המקצועית והמנומקת של הבקשה הספיקה: השופטת, עוד לפני שדנה בבקשה הנפרדת לעיכוב, קראה את הערעור והורתה מיידית על עצירת ההליך.
- הזוכה ביקש להגיב, בית המשפט דרש את עמדתו, ובהמשך נקבע מועד לדיון. בדיון עצמו הצגנו את כל הפגמים שנפלו בהליך, את חוסר המידתיות ואת חוסר תום הלב. בסוף אותו יום יצאנו עם ניצחון מלא:
-
הרכב הוחזר לידי הלקוחה,
-
העיקולים כולם בוטלו,
-
ותיק ההוצאה לפועל כולו נסגר.
התוצאה לא רק החזרת רכב, אלא החזרת חיים
עבור הלקוחה, זו לא הייתה רק עסקה כלכלית, אלא חזרה לנשום. הרכב לא היה עוד כלי תחבורה הוא היה סמל לכך שאפשר להחזיר את השליטה גם מול מערכת גדולה.
שאלות ותשובות – מה חשוב לדעת על עיקול רכב
שאלה 1: האם כל עיקול רכב סופי?
לא. ניתן להגיש בקשות לעיכוב הליכים ולבקש ביטול עיקול, במיוחד אם נפלו פגמים בהליך או שהעיקול אינו מידתי.
שאלה 2: האם נושה רשאי להעמיד הלוואה לפירעון מיידי בלי התראה?
לא. החוק מחייב התראה בכתב ומתן זמן סביר. פסיקות בתי המשפט קבעו כי ללא התראה ההליך אינו חוקי.
שאלה 3: מה ההבדל בין עיקול ברישום לבין תפיסה פיזית?
בעיקול ברישום הרכב נשאר אצל החייב אך אינו ניתן למכירה. בתפיסה פיזית – הרכב נלקח בפועל.
שאלה 4: איך בוחנים אם ההליך מידתי?
בית המשפט בוחן את גובה החוב מול ערך הרכב והשלכות הצעד. חוב של אלפי שקלים בודדים לא מצדיק תפיסת רכב יקר.
שאלה 5: מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה?
שהמערכת לא תמיד פועלת בהגינות, אך עם ייצוג משפטי ועורך דין ביטול עיקולים נכון אפשר לשנות את התוצאה מהקצה אל הקצה.
החלק התדמיתי – משרד שנלחם על כל לקוח
הסיפור הזה הוא לא מקרה יחיד. משרד עורכי הדין ערן לוי אגמי מתמחה בהליכי הוצאה לפועל, ביטול עיקולים ועיכוב הליכי מימוש. בכל תיק, הגישה ברורה: נלחמים על כל לקוח עד הסוף.
בין אם מדובר בעיקול רכב, בעיקול חשבון בנק או בחוב שנראה "בלתי אפשרי", המשרד מביא שילוב של ניסיון משפטי עשיר, היכרות מעמיקה עם הפסיקה, ואסטרטגיה נחושה. התוצאה: גם מקרים שנראים אבודים יכולים להפוך לניצחונות.
המסר ללקוחות – גם כשאין סיכוי, יש סיכוי
עיקול רכב הוא לא סוף הדרך. גם אם נדמה שהמערכת חזקה מדי, יש דרכים להתמודד. המקרה הזה הוכיח: חוב קטן שהפך לענק, רכב שנתפס בידי כונס נכסים ובסוף, החזרת רכוש וצמצום חוב.
משרד עורכי הדין ערן לוי אגמי כאן כדי להזכיר: גם כשנדמה שאין סיכוי תמיד יש סיכוי.